Le texte Le vocabulaire Les révisions
Rosh Hashanah
Daf 30b
בְּשִׁיטַת רַבִּי יְהוּדָה אַמְרַהּ, דְּאָמַר: ''עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה'', עַד עַצְמוֹ שֶׁל יוֹם. וְקָסָבַר: עַד, וְעַד בַּכְּלָל.
Traduction
stated his decree in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who said: When the verse states: ''And you shall eat neither bread nor parched corn, nor fresh stalks, until this selfsame [etzem] day, until you have brought the offering of your God'' (Leviticus 23:14), this does not teach that it is permitted to eat the new grain on the morning of the sixteenth when the eastern horizon is illuminated. Rather, it is prohibited until the essence [atzmo] of the day. And he holds that when the verse says: Until that day, it means until and including this date. If so, by Torah law, eating the new grain is permitted only after the conclusion of the sixteenth, unless the omer offering was sacrificed, in which case it is permitted to eat the new grain immediately afterward.
Rachi non traduit
בשיטת ר' יהודה אמרה. דאמר מן התורה אסור כל היום בזמן הזה דקסבר עד ועד בכלל:
וּמִי סָבַר לַהּ כְּווֹתֵיהּ? וְהָא מְפַלֵּיג פְּלִיג עֲלֵיהּ, דִּתְנַן: מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁיְּהֵא יוֹם הֶנֶף כּוּלּוֹ אָסוּר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: וַהֲלֹא מִן הַתּוֹרָה הוּא אָסוּר, דִּכְתִיב: ''עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה''!
Traduction
The Gemara asks: And does Rabban Yoḥanan ben Zakkai hold in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda? But he disagrees with him, as we learned in a mishna (Sukka 41a): After the Temple was destroyed, Rabban Yoḥanan ben Zakkai instituted that for the entire day of waving the omer offering, eating the grain of the new crop is prohibited. Rabbi Yehuda said: But isn’t it prohibited by Torah law, as it is written: ''Until this selfsame day''? This indicates that Rabbi Yehuda disagrees with Rabban Yoḥanan ben Zakkai.
Rachi non traduit
א''ר יהודה גרסי' ולא גרסי' אמר לו ר' יהודה שהרי לא ראהו מימיו אבל תמה בדורו על תקנת רבן יוחנן בן זכאי ואמר מה חידוש חידש ר' יוחנן בן זכאי והלא מן התורה אסור:
הָתָם — רַבִּי יְהוּדָה הוּא דְּקָא טָעֵי. אִיהוּ סָבַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מִדְּרַבָּנַן קָאָמַר, וְלָא הִיא, מִדְּאוֹרָיְיתָא קָאָמַר.
Traduction
The Gemara rejects this argument. There, it was Rabbi Yehuda who erred in his understanding. He thought that Rabban Yoḥanan ben Zakkai was saying that eating new grain on the sixteenth of Nisan is prohibited by rabbinic law. But that is not so; he was actually saying that it is prohibited by Torah law.
Rachi non traduit
מדרבנן קאמר. כלומר הוא בא לגזור עליו משום ההוא טעם דלעיל דשמא יבנה:
וְהָא הִתְקִין קָתָנֵי! מַאי הִתְקִין — דָּרַשׁ וְהִתְקִין.
Traduction
The Gemara raises a difficulty. But it is taught in the mishna: Instituted. This term is referring to a rabbinic ordinance, not a Torah law. The Gemara explains: What is the meaning of the term instituted? It means that Rabban Yoḥanan ben Zakkai interpreted the verse, and instituted that this is how one should act from now onward. When the Temple was standing there was no need for this halakha, as it was permitted to eat the new grain after the sacrificing of the omer.
Rachi non traduit
דרש והתקין. דרש להם המקרא והתקין שינהגו איסור לפי שעד עכשיו היה היתר בדבר משקרב העומר שהעומר מתיר:
מַתְנִי' בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ כָּל הַיּוֹם.
Traduction
MISHNA: Initially, they would accept testimony to determine the start of the month throughout the entire thirtieth day from the beginning of the month of Elul, before Rosh HaShana, and if witnesses arrived from afar and testified that they had sighted the New Moon the previous night, they would declare that day the Festival.
Rachi non traduit
מתני' בראשונה היו מקבלין עדות החדש כו':
פַּעַם אַחַת נִשְׁתַּהוּ הָעֵדִים מִלָּבוֹא, וְנִתְקַלְקְלוּ הַלְוִיִּם בַּשִּׁיר. הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְהוּ מְקַבְּלִין אֶלָּא עַד הַמִּנְחָה.
Traduction
Once, the witnesses tarried coming until the hour was late, and the Levites erred with regard to the song, i.e., the psalm that they were supposed to recite, as they did not know at the time whether it was a Festival or an ordinary weekday. From that point on, the Sages instituted that they would accept testimony to determine the start of the month only until minḥa time. If witnesses had not arrived by that hour, they would declare Elul a thirty-day month and calculate the dates of the Festivals accordingly.
Rachi non traduit
הלויים בשיר. בגמרא מפרש:
Tossefoth non traduit
ונתקלקלו הלוים בשיר. בתמיד של בין הערבים כדמפרש בגמרא אבל בתמיד של שחר לא תקנו שיר של י''ט כדפירש בקונטרס לפי שברוב השנים אין העדים באין קודם תמיד של שחר וספק יתקדש היום ספק לא יתקדש וא''ת ואמאי לא חשיב קלקול של מוסף שלא הקריבו מוסף של ר''ח שאחר התמיד אין יכולין להקריבו כדדרשינן עליה השלם בפ' תמיד נשחט (פסחים ד' נח:
ושם) וכי תימא דמעלה ומלין בראשו של מזבח דעליה השלם לא שייך אלא בהקטרה ואין מקטיר עד למחר הניחא למאן דאמר בפ' המזבח מקדש (זבחים דף פז.) אין לינה מועלת בראשו של מזבח אבל למאן דאמר מועלת מאי איכא למימר וכי תימא דהקריבו כבש אחד על תנאי דאם יבואו עדים יהא מוסף ואם לא יבואו עדים יהא תמיד דא''כ במאי קלקלו בתמיד דאי משום דהיו סבורים שלא יבאו עדים ואמרו שיר של חול זהו הקלקול לא היה בתמיד אלא במוסף של ר''ח שאמרו עליו שיר של תמיד של חול ועוד למ''ד שלא אמרו שירה כל עיקר היינו לפי שהיו ממתינין כל שעה ושעה שמא עדיין יבאו עדים ולא היו יודעין מה שיר יאמרו והשתא אם באו עדים ולא היה להם שהות ביום לומר שיר א''כ עדיין נתקלקלו יותר בשאר קרבנות שלא קרבו מיהו אפשר לומר כשלא באו לפיכך לא היה להם קלקול אלא בשיר וי''ל דאחר התמיד יכול להקריב מוסף של ר''ח משום דאתי עשה דרבים ודחי עשה דהשלמה כדאמרינן פרק השולח (גיטין דף לח:) גבי שחרר עבדו והשלימו לעשרה מצוה דרבים שאני וגבי עשה דהשלמה אמרי' נמי בפרק תמיד נשחט (פסחים דף נט. ושם) שנדחה מקמי עשה דפסח שיש בו כרת ובפ' שלוח הקן (חולין ד' קמא.) נמי אמרי' דעשה דמצורע דוחה עשה דשלוח משום שלום בין איש לאשתו ומיהו יש לתמוה אמאי נתקלקלו בשיר והלא בשעת נסכים היה השיר כדאמרינן בכל דוכתא (ברכות דף לה.) אין אומר שירה אלא על היין ואיתא בפרק שני דערכין (דף יב. ושם) ויכול להמתין מלהביא נסכים עד הלילה או עד למחר כדאיתא בהקומץ זוטא (מנחות דף טו:) דמביא אדם זבחו היום ונסכו מכאן ועד עשרה ימים ובפ''ב דתמורה (דף יד.) מנחתם ונסכיהם אפילו בלילה מנחתם ונסכיהם עד למחר ונראה לי דלכתחלה יש להביא נסכים עם הזבח דאי מביא בלילה אין יכול לומר שירה כדאמרינן בפ' שני דערכין (דף יא.) מה כפרה ביום אף שירה ביום ולמחר נמי אם מביאה מבעיא לן התם (דף יב.) אם טעונין שירה דאיבעיא להו נסכין הבאים בפני עצמן כלומר שהביא קרבן צבור היום ונסכין למחר טעונין שירה או אינן טעונין שירה ולא איפשוט והא דאמר ר''מ התם (דף יא.) דשיר מעכב הקרבן היינו בנסכים הבאין עם הזבח שקרבו בשעת שחיטת הזבח דאין קרבין אלא ביום כדאמרינן בפ' שני דתמורה (דף יד.) ואותן טעונין שירה ואפי' אם תמצי לומר דבאין בפני עצמן טעונין שירה מ''מ טוב שיביאם עם הזבח כדי שיאמרו אאכילה ושתיה כדאמר התם בערכין (דף יב.) או דלמא אאכילה ושתיה אמרה אשתיה לחודיה לא אמרה וההיא דמביא אדם זבחו היום ונסכו מכאן עד י' ימים משמע דלכתחלה יכול לעשות כן הני מילי בקרבן יחיד דאין טעון שירה דאין אומרים שירה אלא על קרבן צבור הקבוע להם זמן כדמוכח התם בערכין (דף יא.):
וְאִם בָּאוּ עֵדִים מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה — נוֹהֲגִין אוֹתוֹ הַיּוֹם קוֹדֶשׁ, וּלְמָחָר קוֹדֶשׁ.
Traduction
And if witnesses came from minḥa time onward, although the calculations for the dates of the Festivals would begin from the following day, the people would nevertheless observe that day, on which the witnesses arrived, as sacred, so that in future years they would not treat the entire day as a weekday and engage in labor from the morning on the assumption that the witnesses will arrive only after minḥa time. And they would also observe the following day as sacred. On the second day, they observed Rosh HaShana in full, both by sacrificing its offerings as well as by calculating the upcoming Festivals from that date.
Rachi non traduit
נוהגים אותו היום קודש. בר''ה קאי דמשחשכה לילי עשרים ותשעה נהגו בו קודש שמא יבואו עדים מחר ויקדשוהו ב''ד ונמצא שהלילה הזה ליל י''ט הוא וכן למחר כל היום עד המנחה ואם באו עדים קודם המנחה ב''ד מקדשים את החדש ונודע שיפה נהגו בו קודש ואם מן המנחה ולמעלה באו אע''פ שאין ב''ד מקבלין אותן לקדשו היום ויעברו את אלול ויקדשוהו למחר אעפ''כ גומרים אותו בקדושה ואסור במלאכה דלמא אתי לזלזולי ביה לשנה הבאה ויעשו בו מלאכה כל היום ויאמרו אשתקד נהגנו בו קודש חנם ומן המנחה ולמעלה חזרנו ונהגנו בו חול:
מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁיְּהוּ מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ כָּל הַיּוֹם.
Traduction
After the Temple was destroyed and there was no longer any reason for this ordinance, Rabban Yoḥanan ben Zakkai instituted that they would once again accept testimony to determine the start of the month the entire day.
גְּמָ' מָה קִלְקוּל קִלְקְלוּ הַלְוִיִּם בַּשִּׁיר? הָכָא תַּרְגִּימוּ: שֶׁלֹּא אָמְרוּ שִׁירָה כָּל עִיקָּר. רַבִּי זֵירָא אָמַר: שֶׁאָמְרוּ שִׁירָה שֶׁל חוֹל עִם תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם.
Traduction
GEMARA: The Gemara asks: What error did the Levites make with regard to the song they were supposed to recite? The Gemara answers: Here, in Babylonia, they interpreted that they did not recite any song at all, as they did not know which psalm should be sung, the one for an ordinary weekday or the special one for the Festival. Rabbi Zeira said: Their mistake was that they recited the song of an ordinary weekday with the daily afternoon offering. After the witnesses testified, it became clear that they should have recited the psalm of the Festival.
Rachi non traduit
גמ' ה''ג מאי קלקול קלקלו הלוים כו'. ולא גרסינן ת''ר:
הכא תרגימו. בבבל:
שלא אמרו שירה כל עיקר. בתמיד של בין הערבים לפי שלא ידעו מה שיר יאמרו שמא עוד סוף העדים לבוא היום ושיר של י''ט יש לומר או לא יבואו ונמצא שהוא חול אבל בתמיד של שחר אין ספק שמתוך שברוב השנים אין העדים באין קודם תמיד של שחר וספק יתקדש היום ספק לא יתקדש לא תקנו שיר של י''ט שחרית בר''ה כדתני לקמן תמיד של ר''ה שחרית קרב כהלכתו אבל לתמיד של בין הערבים תקנו שיר של י''ט שכבר באו העדים לפיכך אותה שנה שנשתהו לבא לא ידעו מה יאמרו:
אָמַר לוֹ רַבִּי זֵירָא לְאַהֲבָה בְּרֵיהּ, פּוֹק תְּנִי לְהוּ: הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְהוּ מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּהֵא שְׁהוּת בַּיּוֹם לְהַקְרִיב תְּמִידִין וּמוּסָפִין וְנִסְכֵּיהֶם, וְלוֹמַר שִׁירָה שֶׁלֹּא בְּשִׁיבּוּשׁ. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא אֲמוּר שִׁירָה דְחוֹל — הַיְינוּ דְּאִיכָּא שִׁיבּוּשׁ. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לָא אֲמוּר כְּלָל — מַאי שִׁיבּוּשׁ אִיכָּא!
Traduction
Rabbi Zeira said to his son Ahava: Go out and teach the following baraita to the Sages of Babylonia: They instituted that on Rosh HaShana the court would accept testimony to determine the start of the month only if there was enough time left in the day to sacrifice the daily offerings and the additional offerings of the Festival and their libations, and to recite the appropriate song without a mistake. Granted, if you say that they recited the song of an ordinary weekday, this is a case in which there is a mistake. However, if you say that they did not recite any psalm at all, what mistake is there? The term: Mistake, indicates the performance of an incorrect action.
Rachi non traduit
פוק תני להו. לבני בבל האומרים לא אמרו שירה כל עיקר שנה להם ברייתא זו שממנה ילמדו שאמרו שיר של חול:
כֵּיוָן דְּלָא אֲמוּר כְּלָל — אֵין לְךָ שִׁיבּוּשׁ גָּדוֹל מִזֶּה.
Traduction
The Gemara explains: Since they did not recite any psalm at all, you do not have a mistake greater than this. The failure to recite the appropriate psalm disrupts the entire sacrificial service.
מֵתִיב רַב אַחָא בַּר הוּנָא: תָּמִיד שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שַׁחֲרִית קָרֵב כְּהִלְכָתוֹ, בְּמוּסָף מַהוּ אוֹמֵר — ''הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב'', בְּמִנְחָה מַהוּ אוֹמֵר — ''קוֹל ה' יָחִיל מִדְבָּר''.
Traduction
Rav Aḥa bar Huna raised an objection from a baraita: With regard to the daily offering on Rosh HaShana, in the morning it is sacrificed in accordance with its regular halakhot, i.e., the Levites recite the regular psalm for that day of the week. When it comes to the additional offering of Rosh HaShana, what psalm does one recite? The psalm that includes the verse: ''Sing aloud to God our strength; shout to the God of Jacob'' (Psalms 81:2). With regard to the daily afternoon offering, what psalm does one recite? The psalm that includes the verse: ''The voice of the Lord shakes the wilderness'' (Psalms 29:8).
Rachi non traduit
קרב כהלכתו. אומרים הלוים על נסכיו שיר של חול כמשפט היום כמו שאנו שונים במסכת תמיד (פ''ז משנה ד) השיר שהלוים היו אומרים בבית המקדש ביום הראשון כו':
הריעו לאלהי יעקב. וכל המזמור והוא שיר של חמישי בשבת בשחרית בחול ואומרין אותו על מוספי ר''ה לפי שהוא יום תרועה:
קול ה' יחיל מדבר. כדי להזכיר בר''ה זכות קול שופרות של מתן תורה:
וּבִזְמַן שֶׁחָל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לִהְיוֹת בַּחֲמִישִׁי בַּשַּׁבָּת, שֶׁהַשִּׁירָה שֶׁלּוֹ ''הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ'' — לֹא הָיָה אוֹמֵר בְּשַׁחֲרִית ''הַרְנִינוּ'', מִפְּנֵי שֶׁחוֹזֵר וְכוֹפֵל אֶת הַפֶּרֶק.
Traduction
And when Rosh HaShana occurs on a Thursday, whose regular psalm even on an ordinary weekday is: ''Sing aloud to God our strength,'' and the witnesses came before the daily morning offering was sacrificed, one would not recite: ''Sing aloud to God our strength; shout to the God of Jacob'' with the daily morning offering, because one goes back and repeats that section at the time of the additional offering.
Rachi non traduit
ואם חל ר''ה בחמישי בשבת. ובאו עדים קודם תמיד של שחר:
לא היו אומרים שחרית. שיר של חול דהיינו הרנינו מפני שחוזר וכופלו שניה במוסף:
הפרק. המזמור:
אֶלָּא מַהוּ אוֹמֵר — ''הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ''. וְאִם בָּאוּ עֵדִים אַחַר תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר, אוֹמֵר ''הַרְנִינוּ'' אַף עַל פִּי שֶׁחוֹזֵר וְכוֹפֵל אֶת הַפֶּרֶק.
Traduction
Rather, what does one recite? ''I removed his shoulder from the burden'' (Psalms 81:7), which is referring to Joseph, who was set free from prison on Rosh HaShana. In other words, the second half of Psalm 81 was recited with the morning offering, while the first half was recited with the additional offering. And if the witnesses came on a Thursday after the daily morning offering had already been sacrificed, one recites: ''Sing aloud to God'' at the additional offering, even though this means that one goes back and repeats that section again. This concludes the baraita.
Rachi non traduit
הסירותי מסבל שכמו. משום דבר''ה יצא יוסף מבית האסורים:
ואם באו עדים. בחמישי בשבת אחר תמיד של שחר דבשעת שיר של תמיד לא היו יודעין אם יתקדש היום וי''ל הסירותי או שמא חול הוא ושירו הרנינו יאמרו [הרנינו] מספק ויחזרו ויאמרו אותו במוסף ונמצא שכפלוהו:
אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא, כָּל הֵיכָא דְּמִסְתַּפְּקָא אָמְרִינַן שִׁירָה דְחוֹל — הַיְינוּ דְּקָאָמַר: אוֹמְרוֹ וְכוֹפְלוֹ. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לָא אֲמוּר כְּלָל — מַאי אוֹמְרוֹ וְכוֹפְלוֹ?
Traduction
The Gemara explains the objection from this baraita: Granted, if you say that anywhere there is a doubt with regard to what to say, one recites the song of an ordinary weekday, this is the meaning of that which the tanna states: One recites the psalm for an ordinary weekday and then repeats it. However, if you say that in a case of doubt no psalm is recited at all, what is the meaning of the clause: One recites it and repeats it?
Rachi non traduit
אע''פ שהפרק שלו אומרו וכופלו. אע''פ שהפרשה של מזמור זה תהא אמורה וכפולה היום:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source